דנה ברותחין

סופני, man!

Posted in היפר קורקציה by danazim on אפריל 14, 2004

לא מעט מחשבה הקדשתי לביטוי סוף הדרך (על גרסותיו השונות). אולי זה נובע מכך שבשנה-שנתיים האחרונות עסקתי בלימודי בביטויים שליליים ובהיבטים הפסיכו-לינגוויסטיים שלהם. אבל גם בלי הלימודים היה ברור שסוף הדרך יעורר בי תהיות, שכן מדובר בביטוי שמשמעותו הלא-ליטרלית הפוכה במידה מסוימת למשמעותו הליטרלית. בעוד שאין בסוף דרך כלשהי משהו טוב במיוחד, הרי שסוף הדרך הוא הטוב שבטובים, העילית.

 

לא ברור לי למה, אבל מההתחלה תיעבתי את סוף הדרך, כפי שגם שטמתי את אחיו הקטן אך הדומיננטי, חבל על הזמן (ע"ע גם חבל"ז). למרות שהקפדתי להשתמש בחבל על הזמן רק במשמעות הישנה (והליטרלית), לבסוף לא יכולתי לו, ועד מהרה בקעו מפי חבל"זים מדי פעם.

סוף הדרך עדיין מעורר בי אי נוחות, ועל כן הוא טרם חדר ללקסיקון שלי. נדמה לי שהרתיעה שלי משני הביטויים האלה היא העובדה שהשימוש האקססיבי בהם גורם לצמצום שמות התואר ותואר הפועל לכדי שניהם ותו לא. או, בפארפראזה על אותה פרסומת ישנה ומאוסה לדיאודורנט אחד – פעם, כשהיינו מתארים מאורע, או חפץ, או בן אדם, נהגנו לפרט מהם אותם מאפיינים שהפכו אותו לאהוב (או בלתי נסבל) בעינינו. עכשיו נראה שחבל על הזמן.

 

היום הסתבר לי שיש לסוף הדרך מקבילה באנגלית: Endsville. והנה מה שיש לוורדסמית' לומר על Endsville:

endsville (ENDZ-vil) adjective, noun

   1. Most excellent or the best.

   2. Most undesirable; the end.

[From end + -ville (place, city).]

 

כפי שניתן לראות, endsville הוא מה שנקרא בלועזית "קונטרה-נים", כלומר ביטוי בעל שתי משמעויות הפוכות, (בניגוד לסוף הדרך שלנו).

אבל למה אני מופתעת? כולנו יודעים שאנגלית היא שפה סוף הדרך, שממש חבל על הזמן.

כבשים פועות בכתום

Posted in היפר קורקציה by danazim on נובמבר 16, 2003

כאילו, לא מצאתי משהו יותר טוב לקטר עליו?

אתמול התקשרתי לתא הקולי של הסלולרי והקשבתי להודעות. אני כמעט ולא עושה את זה, כי לרוב אני מזהה את מי שמתקשר אלי, ואם קורה שפיספסתי שיחה, אני פשוט מחזירה טלפון למתקשר. אחת לכמה זמן, כשמגיעה השיחה הבלתי מוכרת שהתפספסה, אני בודקת הודעות בתא הקולי – כדי לגלות שיש בו לפחות תריסר הודעות מימי אנטיוכוס.

כך היה אתמול. החמצתי שיחה ממספר לא מוכר, וכשהתקשרתי לתא הקולי, הקול המוקלט החליט להזכיר לי את כל 4 ההודעות ששכבו בתא והעלו אבק.

כל מי שיש לו סלולרי יודע שדיקלומי התא הקולי הם מייגעים ביותר – יש כל כך הרבה פרטים לדקלם: מספר הטלפון שממנו התקבלה השיחה, השעה, וגם התאריך (במקרה שלי), אבל אתמול גיליתי מה עוד מפריע בהם.

אני לא יודעת איך זה ברשתות אחרות, אבל באורנג', הדיקלום מתחיל בפירוט מספר הטלפון של המחייג, כשלמספר קודמת הפתיחה הקבועה: "התקבלה מֵ-". מֵ? מֵ. מֵה. מֵההההה!

מֵה עשו שם, באורנג'? מה קרה ל"מִ-"? הרי ה"מ" קודמת ל"אֶפֶס" (כי כל המספרים בארץ, מה לעשות, מתחילים באפס), ואין סיבה שתהיה שם הנמכת תנועה הקודמת לשווא או חטף-פתח\חטף-סגול.

המסקנה: העתיד נשמע מצוין. הכבשים נשמעות אורנג'. 

חזיז ורעם, שוב ננעלתי בחוץ!

Posted in היפר קורקציה by danazim on אוקטובר 7, 2003

קללות בעברית אין כמעט, חוץ מ"בן-זונה" ו"כוס אמש'ך". (לא אכנס כאן למידת עבריותו של ה"כוס"; למעשה, ברשימה זו, אפגין התעלמות אירופוצנטרית מהפלג השמי-ערבי של הקללות הישראליות).
אבל אין "שיט" בעברית. אף אחד לא צועק "חרא" כשהוא דורך על צואת כלבים שבעליהם הותירו על המדרכה.
וגם אין "פאק" בעברית. מעטים המקרים שמישהו יצעק "זין" אם הוא יגלה שסינדלו לו את האוטו.
ואין "Damn" בעברית. יש "לעזאזל", אבל הוא סובל מפופולאריות נמוכה. וכמעט אף אחד לא יסנן "לעזאזל" אחרי שהוא ישפוך על עצמו את הקפה של הבוקר ביום שבו הוא מאחר לעבודה.

אז מה כן יש? העברית פשוט אימצה לה את הקללות מהשפות האחרות במהדורתן הבלתי-מתורגמת. רוצה לומר, "שיט", "פאק". ולעתים, חוברות שתי הקללות האלה יחדיו, כדי ליצור "פאקינג שיט!". משום מה, משתמשים בצירוף הזה לא מעט במחוזותינו. בארצות הברית, לעומת זאת, לא משתמשים בזה בכלל. זאת אומרת, כן משתמשים בו כסמיכות במשפט (היינו, I’m not going to deal with this fucking shit), אבל לא כקללה העומדת בפני עצמה ("פאקינג שיט! אבד לי הארנק!").
הבריטים יגידו Sod it או Bugger it. אף אחד מהם לא תפס כאן, משום מה, וזה אף דינו של שם התואר המקולל Bloody – אולי מפני שדם יש כאן די והותר.
מאז שנה אל"ף באוניברסיטה אני מרבה להשתמש ב-merde בעתות-מצוקה. זה התחיל בסרט "אפס בהתנהגות" של ז'אן ויגו, סרט עתיק מ- 1933 ובו ילד צרפתי אחד מתחיל מרד במבוגרים. יש כאן שעשוע הומוגרפי – המרד מתחיל כשהילד נעמד על הכסא באמצע השיעור וצועק, "Je dit, merde". מאז, אגב, כל פעם כשאני נתקלת בספרו של מנחם בגין, אני משוכנעת שהוא נקרא "ה-merde". פרנקופיל אחד יקר לימד אותי שה"מרד" מגיע לרוב בחברת בן-זוגו הקבוע, "alors". אמור מעתה, "מרד, אלור!". לפעמים, ה"מרד" בוגד ב"אלור!" עם המאהבת שלו, "בורדל!", כדי לעשות "מרד, בורדל!". לעתים רחוקות, מצטרפת המאהבת לזוג הקבוע למנאז'-א-טרואה: "מרד, אלור! בורדל!". גרמנופיל אחד שאני מכירה נוהג להשתמש בתרגום הגרמני ל"מרד" בתור הקללה המועדפת שלו. בניגוד לזו הצרפתית, היא מתבדלת ונשארת לבדה, בלי בני זוג או משחקי מין קינקיים.
כשהייתי קטנה, היו כמה מקרים יוצאי דופן ששמעתי את אמא שלי אומרת קיבינימט. בין רוסית לבין אמא שלי אין שום דבר, והאינטונציה שבה שמעתי אותה אומרת את המלה הזאת גרמה לי לחשוב שמדובר במשפט שלם ולא במלה אחת, והוא מהווה מעין הסבר למצב הרע שאליו הוא מצורף. כלומר, "כי בי נימת\נימט" – כלומר, משהו מת או התמוטט לה בפנים.
אבא שלי, באקט תמוה של התחברות למיעוט הפולני שבו, הכתיר את "פשה קרף, חולירע יאסנה" בתור קללת-הבית. לעתים, אם אצה לו הדרך, הסתפק רק ב"פשה קרף". בשלב מאוחר יותר נודע לי ש "פשה קרף" אינו אלא דם-כלבים. מדוע איתרע מזלו של דמו של חברו הטוב ביותר של האדם להפוך לקללה? לא ברור.
עכשיו אני הולכת לשטוף את המקלדת במים וסבון.

אנחנו מדף הקרח

Posted in היפר קורקציה by danazim on ספטמבר 24, 2003

 כותרת ב"הארץ" מבשרת שמדף הקרח נחצה לשניים.

 

שיר על קֶרַחֲמָמַדָף

 

היאח! הידד! הקרח נשבר.
כשקרח נשבר, העניינים מתחממים.
כשקרח נשבר, האנשים נרגעים.
צוחקים.
אוהבים.

מדף הקרח הגדול בצפון כדור הארץ נשבר.
המוני אסקימואים כבר לא עצורים.
הקרח נשבר; הם קופצים, הם רוקדים.
מתחבקים.
מתנשקים (עם לשון, לא עם האף).

אבל הקרח שנשבר, הוא נשבר במדף.
מדף לא רציני, בטח מ"אייס קנה ובנה".
שאסקימואי אחד קנה במבצע,
כדי לא לשלם פי שמונה לנגר.

אז עכשיו הוא שבור,
המדף התפרק,
ואולי שם בקוטב עכשיו יש שמחה,
אבל כאן מדברים על "אפקט חממה".
שעל פי הכתבה שהיתה בעיתון,
אינו הסיבה לאותו משברון.

ובחממה מגדל החקלאי קישואים,
ובכלל לא אכפת לו מן האפקט.
הוא נותן להם דשן, משקה במשפך
העיקר – שייצאו ירקות בלי דפקט.

מוקדש בהוקרה לפרופ' רחל גיורא, מחברת תיאוריית הבולטות המדורגת (The Graded Salience Hypothesis), ששיר זה נכתב בהשראתה: כאשר ביטויים שלהם יש יותר ממשמעות אחת, מופיעים בהקשרים שקוראים למשמעות אחרת מהמשמעות המקובלת והמוכרת שלהם, המשמעות המוכרת והמקובלת תתעורר ותעלה בכל מקרה.

האנאגרמה – האם נאגרה?

Posted in היפר קורקציה by danazim on ספטמבר 18, 2003

אנאגרמה (מלטינית) היא מלה או ביטוי שנוצרים משינוי סדר האותיות במלה או ביטוי אחרים. דוגמה מפורסמת לאנאגרמה הופיעה בסצינת הפתיחה של כל פרקי "המלון של פולטי", כאשר האותיות שהרכיבו את שם המלון בשלט שהיה תלוי בכניסה צנחו ממנו, והוצמדו בחזרה לשלט בסדר לא נכון, כך שיצרו כל מיני ביטויים אחרים (משעשעים). אלה, אגב, לא היו אנאגרמות מלאות (כלומר, הם היו ביטויים שהורכבו מחלק מהאותיות אך לא מכולן), חוץ מאחד – Flowery Twats (כדי לעבור על רשימת השמות המלאה יש ללחוץ על הלינק signs בעמודה השמאלית למטה).

באתר של וורדסמית – שמציע כל מיני שעשועים למי שאוהב מלים – יש מנוע שמטרתו לחבר אנאגראמות לכל מלה או ביטוי שתתן לו. נתתי לו לשחק עם שמי המלא, וכעבור כמה חלקיקי שניה, הוא פלט מאות ביטויים שרובם חסרי משמעות, אבל ביניהם מסתתרות פנינים אמיתיות.

אני שוקלת להמיר את שמי. כרגע מתלבטת בין Mad Nazi arm men, לבין Damn maze arm in.