דנה ברותחין

תשתחרר, טמפו (מהמיזוגניה)

Posted in לוגוריאה by danazim on מאי 27, 2004

מכתב גלוי למנכ"ל טמפו

 

 

אל
דני יעקבי
מנכ"ל טמפו
 
 
מר יעקבי, שלום רב.
 
ראשית, אולי כדאי שאכתוב כמה מלים על עצמי. אני בת שלושים, לא נשואה, עובדת במקצוע חופשי, לומדת לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. אני אוהבת לכתוב, ולקרוא, ולרוץ, ולשחות, ולרקוד. ואני גם אוהבת לשתות אלכוהול מדי פעם. וב"אלכוהול" אני מתכוונת לומר בירה.
לפני כמה שנים עשיתי טיול מסביב לעולם. במהלך הטיול (ובעיקר בניו זילנד) התוודעתי לכל מיני סוגים של בירה, שאילו יכולתי, הייתי מתקינה ברז קבוע שלהן במקרר. יש בעולם כמה בירות טעימות ביותר. אבל כשחזרתי ארצה, שמחתי: שבתי אל הגולדסטאר.
אין כמו גולדסטאר. בירה נעימת מראה בגווני ענבר, מתחלקת בגרון בשמחה, לא מרירה, מרווה. וגם גאווה לאומית, כי הרי זו בירה משלנו. "מסתבר שזו הבירה הטובה בעולם", נהגתי לומר אחרי הלגימה הראשונה, וזכיתי להנהונים מסכימים מכל חברי וחברותי לשתייה, שגם להם גולדסטאר הוא המשקה הקבוע.
 
ואולם, למרות שהבירה טעימה לי מאוד, איני מתכוונת לשתות אותה יותר. למרות שאין ברשותי מקלט טלוויזיה כבר ארבעה חודשים, לפני כמה ימים נחשפתי לפרסומת החדשה לבירה האהובה עלי. הפרסומת עוררה בי קבס. איני מבינה מדוע החברה שלכם עושה הכל כדי להרחיק אותי ואת חברותי מהמשקה האלכוהולי האהוב עלינו. הבחירה בקמפיין פרסומי דוחה המושתת כולו על שוביניזם טהור, ובסיסמה "תשתחרר, גבר", הבהירה לי שלא אוכל לתמוך במוצר שמקדם שנאת נשים באופן כה בוטה ומגעיל. אי לכך, איני מתכוונת לרכוש את המשקה שלכם יותר, עד אשר תפסיקו את הקמפיין המיזוגני. בינתיים אסתפק בבירות אחרות; הן אולי טעימות פחות, אבל לפחות יצרניהן אינם מרגישים צורך לקדם את מכירותיהן באמצעות שנאה.
 
על החתום,
דנה צימרמן, תל אביב

מיסטיקה היא..

Posted in סמים חוקיים by danazim on מאי 10, 2004

ביום חמישי בבוקר, ארבעים דקות אחרי תום ההרשמה המוקדמת, נרשמתי למרוץ גזר השני. כדרכם של אנשים בעלי דימיון מפותח גם אני חשבתי שהמרוץ קשור לגזרים (אוכלים גזר תוך כדי ריצה? מחלקים מיץ גזר בתחנות השתיה? רצים מחופשים לגזר או רק בלבוש כתום?), אבל מדובר במרוץ שדה לאורך 10.5 קילומטר שמתקיים בתחום שיפוטה של המועצה האזורית גזר (כרמי יוסף, חולדה וכיו"ב).

מראש ידעתי שאין לנילי אברמסקי סיבה לחשוש – על המדליה שלה אני לא אאיים; אבל אחרי שהתעוררתי בשבת בבוקר, בוקר המרוץ, עם גב תפוס, ואחרי שזינקתי מהר מדי, ואחרי שהשמש החזקה מדי של עשר בבוקר ייבשה אותי, ואחרי שקרסול הגומי השמאלי שלי הסתובב על אחת האבנים הרבות שכיסו את המסלול, הבנתי שאין סיכוי בעולם שהתוצאה שאשיג תהיה קרובה לזמן הריצה הממוצע שלי בריצת עשרה קילומטרים.

 

אתמול, כשפורסמו התוצאות, גיליתי מה היא מיסטיקה. מיסטיקה היא לרוץ עם המספר 268 על החזה ולהגיע… נכון, במקום ה-268 (מתוך כשלוש מאות משתתפים [מתוכן רק ארבעים משתתפות]).

 

מסקנה: בפעם הבאה ארשם ראשונה למרוץ (כך נקבעים מספרי המשתתף). נילי אברמסקי, גורי לך!

 

(וכך <a href="http://www.shvoong.co.il/imageFromEvent/1.asp?number=489&NOI=511&ThisPage=14&IL=7&EventNum=1180&EventName=מרוץ%20סובב%20%20גזר%20ה-%202" target=_blank>צולמתי כ-750 מטר מקו הסיום, לפני שחשקתי שיניים ופרצתי בדהרת ספרינט מסכמת).