דנה ברותחין

הזירה הלשונית: הברכה

Posted in לוגוריאה by danazim on אוקטובר 13, 2003

ילד, תרד מהמסלול!
כן, חופשת סוכות הביאה לעליית-מה בשיעור הילדים שנמצאים בברכה בשעות הבוקריים (בוקר-צהריים). וזאת, למרות שהמים בברכה האולימפית הפתוחה מתהדרים בטמפרטורה ארקטית של אגם בסקנדינביה. כך יכלו היום השחיינים חדי האוזן לשמוע שוב את צעקת המצילים המוכרת שליוותה אותנו כל הקיץ: "ילד, תרד מהמסלול!". העילה לצעקה: ילד פוחז שנתלה על אחד המצופים הכחולים החוצצים בין המסלול המהיר לבין הכאוס שמשמאלו, שבאופן לא רשמי יכונה כאן "כאוס הילדים" (בניגוד ל"כאוס הגריאטרי", שנמצא מימין למסלול האיטי, שנמצא מימין למסלול הבינוני, שנמצא מימין למסלול המהיר).
הקריאה הזאת תמיד הפריעה לי. אל תבינו אותי לא נכון: אין דבר מרגיז מלשחות ולגלות זוג רגליים מפרכסות המאיימות לבעוט בך, ומחוברות לילד שידיו מטלטלות ונתלות על חתיכת הפלסטיק שמסמנת את המסלול. מה שמפריע לי הוא הקושי הלשוני הטמון בקריאה הזאת. שכן הילד, הוא לא באמת נתלה על המסלול. הוא תלוי על המצוף-המפריד שמסמן את המסלול. אבל נראה את המציל שיצעק את זה – זה ארוך, מסורבל, ובעיקר לא מספיק קצר כדי להישמע מאיים בפי מציל, שגילו לא מאוד רחוק מגילו של זה שעליו הוא צועק. אם כן, מדובר בעצם בסינקדוכה, לא מאוד מוצלחת, אם יורשה לי לקבוע – אולי בגלל שהמצוף הוא עצם מוחשי, בעוד שהמסלול הוא משהו מרחבי.
ניסיתי לחשוב על מקרים נוספים בשפה שבה משתמשים בסינקדוכות כאלה. אני משוכנעת שהיו מספיק דברים כאלה שעיצבנו אותי, אבל משום מה לא הצלחתי להיזכר בהם. אתם מוזמנים לעזור לי.

12 תגובות

Subscribe to comments with RSS.

  1. אורן said, on אוקטובר 13, 2003 at 9:13 pm

    היא מהי סינקדוכה. אלא אם כן היא מן מילה כזו שהגדרתה עצמה היא סינקדוכה.
    ובלי קשר, להיתלות על המצוף במסלול הוא מעשה פופולרי למדי, מסתבר. ולא רק אצל ילדים – נתקלתי גם בכמה זקנות שמשתמשות במצופים המפרידים בשביל סוג ביזארי למדי של התעמלות.

  2. ללא שם said, on אוקטובר 13, 2003 at 9:41 pm

    בעוד שניתן לרדת רק לשול אחד של הכביש.

  3. sebastian said, on אוקטובר 13, 2003 at 10:31 pm

    "ניצחנו את המשחק"

  4. חן said, on אוקטובר 13, 2003 at 10:39 pm

    במערכון מנסה המציל ללמד את הטובע הוראות בטיחות בים, והם מתרגלים מקרה של טביעה.

    כאשר הטובע צועק "הצילו!", מסביר לו המציל שזו קריאה כללית מדי, וכך המציל לא ידע ממה להציל אותו: אולי שודדים אותו?אולי הוא נשרף?

    לכן בעת הטביעה אין לקרוא "הצילו" אלא "ספציפי אני טובע".

  5. Rogatka said, on אוקטובר 14, 2003 at 2:15 am

    אותי מרגיזים באופן כללי אנשים שמעוותים את השפה (שימי לב איך אני מתחמק לך מהסינקדוכות), אנסה להיזכר בפנינים:

    זה נפל לי ברצפה
    אתה עושה לי ריגשות מצפון
    נשבר לי הזין (במקור ציטוט פסלו של מיכאלאנג'לו, לא קשור אבל הייתי חייב להתבטא. סליחה – להתבטות.)
    תיכנס בדלת
    תן לי צלצול
    תעבור דרכי (יש כמה שדווקא הייתי מסכים…)
    לילה טוב.
    נ.ב.
    סינקדוכה – סוג של מיטונימה המגדירה את השלם על ידי אזכור של חלק מתוכו. לדוגמה: אבד לו הראש.
    מתוך: http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7522

  6. ימימה said, on אוקטובר 14, 2003 at 10:02 am

    את ההתקפת לב.

    אורנה בנאי כבר בנתה על כאלה קריירה.

    בעיני מצאה חן ה"ברכה" שלך, שלא היתה "בריכה". 😉

  7. דנה said, on אוקטובר 14, 2003 at 11:17 am

    והגעתי להבנה שאולי מסבירה מדוע "תרד מהמסלול" מפריע לי: זו בעצם סינקדוכה הפוכה. כלומר, במקום לדבר על השלם באמצעות איזכור חלק ממנו, מדברים על חלק מהשלם (המצוף-המפריד) באמצעות איזכור השלם (המסלול).
    ולרוגטקה: הזכרת לי עוד שני ביטויים מרגיזים – "תעשה לי טלפון" ואחיו החורג "תשלח לי ביפר". שני הביטויים מיטונימיים, אבל הפעלים שמשולבים בהם מרגיזים באי התאמתם. מי אומר שהם לא מתאימים? אני. למה? ככה. בסוף עוד יאשימו אותי בבלשנות אותוריטטיבית-נורמטיבית. נראה אותם. אני יעשה טלפון לאקדמיה ללשון עברית!
    (השגיאה במקור).

  8. Rogatka said, on אוקטובר 14, 2003 at 11:55 am

    (טלפון) אל תעשי לחברייך (האקדמיה ללשון עברית).

    אבל… הם לא חברים של אף אחד.

    בכל מקרה… ברצוני להודות לחברי האקדמיה.

  9. רוני ה. said, on אוקטובר 15, 2003 at 2:31 am

    אני עדיין מנסה להבין מה זאת סינקדוכה, אבל גם "אל תעשה לחבריך" לא לגמרי ברור. מה זה בדיוק "תעשה"?

    תעשה לי צמות
    תעשה לי עיניים

    עושה לי את זה
    אל תעשה לי את זה

    תעשה לי עם הגבות
    תעשה לי נעים

    תעשה לי חשבון
    תעשה לי שלום

    תעשה לי משלוח לבית
    אל תעשה לי חור בראש

    תעשה לי ילד (איך עושה ילד?)
    תעשה refresh

  10. Rogatka said, on אוקטובר 15, 2003 at 11:42 am

    מי משתמש בזה?!
    היום זה:
    "תרפרש".
    "תדלת" (יענו, Do Delete).
    יו, מצאתי שם לבת שלי!!! דוּדִילִית!

  11. דנה said, on אוקטובר 15, 2003 at 3:07 pm

    בהחלט, השימוש המוגזם בפועל ע.ש.ה מעורר קבס. זה שוב מעיד על הצמצום המדאיג שחל באוצר המלים של הישראלי המצוי. למרות שיש פעלים מיוחדים שמתאימים לכל מיני פעולות (להכין קפה, לנופף לשלום, לקלוע צמות, לערוך חשבון) – משתמשים בע.ש.ה.

    שוב יצאתי בלשנית נורמטיבית. אבל מה לעשות, הדבר הזה עושה אותי חולה (:

  12. מיץ פטל said, on אוקטובר 22, 2003 at 5:17 pm

    שים נעליים, שים גרביים, שים חולצה, שים משקפיים, שים צמיד (נעל, גרוב(!), לבש, חבוש, ענוד).
    שלא לדבר על זה שכבר לא נותנים אלא רק מביאים.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: